מנאר יעוץ כלכלי בע"מ נ' ח'ורי כרם

פסק דין

1. התובעת, חברה העוסקת בייעוץ כלכלי, הגישה כנגד הנתבע בקשה לביצוע שטר בתיק הוצל"פ 01-25651-01-3 (להלן: "הבקשה" או "בקשת הביצוע"), בה ביקשה לחייבו לשלם לה סך של 236,680 ₪. בבקשה נטען, כי התובעת אוחזת ב-18 שיקים, המשוכים על חשבון הנתבע בבנק לאומי לישראל בע"מ, וכי שיקים אלה הוצגו לפירעון וחוללו.

2.הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים, שנתמכה בתצהירו מיום 11.5.01, וטען כי אינו מכיר את התובעת, הוא לא מסר לה את השיקים נשוא הבקשה ואינו חייב לה סכום כלשהו מכוח אותם שיקים. הנתבע הוסיף, כי מאחר והנתונים שנמסרו לו עם האזהרה חסרים, הוא שומר על זכותו לבקש תיקון תצהירו לאחר קבלת כל הנתונים, לרבות העתקי השיקים נשוא בקשת הביצוע; ואכן, ביום 4.4.02 הוגש תצהיר משלים שנחתם ביום 25.3.02, בו נטען, כי עילת התביעה התיישנה, וכי התובעת אינה אוחזת בשיקים, השיקים לא הוסבו לתובעת כדין אלא הועברו אליה לאחר שחוללו באי-פירעון. הנתבע הוסיף בתצהירו, כי השיקים נמסרו לסלמאן ג'אנם כ"טובה" כדי שיוכל להגיש אשראי מהבנק, וסלמאן היה אמור להעביר לאביו של הנתבע, בתמורה לאותם שיקים, כספים במזומן וחלק בשיקים דחויים וכי סלמאן מעולם לא העביר, לא לנתבע ולא לאביו, כספים במזומן, וכי כל השיקים שהועברו על ידי סלמאן לא נפרעו (להלן: "התצהיר המשלים").

בעקבות הגשת ההתנגדות, עוכבו הליכי ההוצל"פ נגד הנתבע, והדיון הועבר לבית המשפט.

בהחלטה מיום 17.9.03 התקבלה התנגדותו של הנתבע ונקבע, כי התצהיר המשלים ישמש כתב הגנה.

3.לאור כפירת הנתבע בזכויותיה של התובעת בשיקים נשוא בקשת הביצוע, הגישה התובעת בקשה לתיקון התובענה על ידי צירוף תובע נוסף, הוא סלמאן ג'אנם, אשר השיקים נמשכו לפקודתו, אולם הבקשה הנ"ל נדחתה, בהחלטה שניתנה בדיון שהתנהל ביום 22.1.10.

4.בדיון הנ"ל, מיום 22.1.10, נוהלו הוכחות ובפניי העידו סלמאן ג'אנם כעד מטעם התובעת, וכמו כן העידו הנתבע ואביו, סלים ח'ורי.

5.הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. התובעת התמקדה בסיכומיה בזכויותיו של סלמאן ג'אנם בשיקים ולא התמודדה כלל עם טענת הנתבע אשר כפר בזכויותיה של התובעת בשיקים. התובעת בסיכומיה חזרה וטענה, כי יש לתקן את כתב התביעה על ידי צירוף סלמאן ג'אנם כנתבע נוסף, בהיותו אוחז כשורה בשיקים.

דין בקשה זו לתיקון כתב התביעה וצירוף תובע נוסף להידחות שכן כאמור, החלטה בעניין זה ניתנה בדיון מיום 22.1.10 ואין מקום לשוב ולדון בבקשה זו.

התיישנות

6.הנתבע טען, בין היתר, כי עילת התביעה התיישנה. טענה זו הועלתה בתצהיר המשלים, אשר משמש ככתב הגנה מטעמו.

התובעת לא התייחסה לטענה זו לגופה, אלא טענה, כי יש לדחות אותה על הסף מאחר ולא הועלתה בהזדמנות הראשונה, שהיא ההתנגדות לביצוע שטר והתצהיר המקורי שהוגש על ידי הנתבע.

7.גם טענה זו של התובעת דינה להידחות, שכן טענת ההתיישנות הועלתה למעשה בכתב ההגנה מטעם הנתבע (שהוא התצהיר המשלים). בהקשר זה יש לציין, כי בתצהיר הראשון שצורף להתנגדות ציין הנתבע, כי הוא לא קיבל פרטי השיקים, לרבות זמן פירעון, מספר השיקים וסכומם, ולכן שמר על זכותו לעתור לתיקון התצהיר, ואכן, משקיבל את הפרטים המבוקשים, הגיש תצהיר חדש ובו העלה את טענת ההתיישנות, ולכן מותר לדון בטענת ההתיישנות לגופה.

8.הנתבע טען, כי עילת התביעה התיישנה, וזאת מכוח סעיף 96 לפקודת השטרות, היות והשיקים הוגשו לביצוע בחלוף 7 שנים מזמן פירעונם.

התובעת לא התייחסה לטענה זו לגופה, אלא כאמור לעיל ביקשה לדחותה על הסף.

עיון בשיקים נשוא בקשת הביצוע מעלה, כי השיק הראשון מבחינת זמן פירעון הינו שיק מספר 5058490, שזמן פירעונו הוא 5.11.92, והשיק האחרון מבחינת זמן פירעון הוא שיק מספר 5450489, זמן פירעונו – 7.1.94.

בקשת ביצוע השיקים הוגשה ביום 22.3.01, מכאן שהתביעה בעילה השטרית מכוח אותם שיקים התיישנה, ודין התביעה להידחות מנימוק זה.

9.למותר לציין, כי דין התביעה להידחות גם לגופה, שכן התובעת לא הוכיחה שיש לה זכות כלשהי בשיקים, חרף העובדה שהנתבע טען להיעדר זכות, כאמור בהתנגדות.

התובעת אף לא ניסתה להתייחס לטענה זו בסיכומיה, ואפשר לומר שלמעשה זנחה את תביעתה, עת בסיכומיה התמקדה בזכויותיו של סלמאן ג'אנם בשיקים, למרות שהלה אינו תובע.

הנתבע טען מפורשות, כי השיקים לא הוסבו לתובעת, אלא נמסרו לידיה מספר שנים לאחר שהוצגו לפירעון וחוללו, והראיה שהתובעת הוקמה בשנת 1996 (להזכיר שהשיק האחרון מבחינת זמן הפירעון הוא מתאריך 7.1.94).